חברי הלהקה היום

על עצם קיום הגבעטרון ב-60 שנות המדינה כבר נכתב לא מעט, לכן יש להוסיף בעיקר פרטים על הווה והעתיד.

כיום הגוף מונה כ-16 זמרים, שמונה בנות ושמונה בנים. כמחצית מהזמרים הם אנשי קבוצת גבע (הבית המקורי של הלהקה מאז
ומתמיד). יתר האנשים הם כולם תושבי העמק, רובם מההתיישבות העובדת שצורפו במהלך השנים.

העבודה השוטפת של הלהקה מתקיימת אחת לשבוע, בחזרה בקבוצת גבע וכמובן מטרתה היא לימוד שירים חדשים וכמו"כ לשמור על הרפרטואר הענק שהצטבר במהלך העשורים האחרונים. בכל שנה אנחנו משתדלים להתרכז בתחום מסוים, למשל שירי יאיר רוזנבלום, שירי להקות צבאיות או שירי נחום היימן וגם שירים עכשוויים שנכתבו ע"י יוצרים ישראלים שונים. ובכך מידי שנה מוסיפים מספר שירים לתכניות שרצות כל השנה.

הלהקה מופיעה בממוצע כ-55 ערבים בשנה בכל רחבי הארץ. ההופעות הן מסחריות או למוסדות פרטיים וציבוריים וגם לאמרגנות יזומה. התכנית המוגשת בד"כ תואמת את בקשת המזמין, למשל דגש על שירים אידישאים (שתורגמו ע"י יורם טהר-לב) או דגש על שירים ים-תיכוניים (שתורגמו לעברית מיוונית) וכיו"ב.

במהלך השנים האחרונות הלהקה יצאה לשני סיבובים גדולים בצפון-אמריקה וגם לארצות אירופאיות והביקוש הוא רב ביותר.

ללא ספק הזכייה בפרס ישראל בגין מפעל חיים בשנת 2007 נתנה זריקת עידוד, והצימאון הציבורי לשמוע את שירי א"י הישנה והטובה עלה וצף שוב. חלק מזה בוודאי מסיבות כמו המצב במדינה שמעורר אולי את הגעגועים הנוסטלגיים לימים תמימים יותר של תדמית
ישראלית נקיה יותר.

הכוונות המוצהרות של הגבעטרון, בפשטות נלקחות מאחד השירים הישראליים היפים, "לא נפסיק לשיר". החבורה הנ"ל כבר הרבה מעבר לחבורה הנפגשת אחת לשבוע, היא סוג של משפחה שכזאת שמבלה בנסיעות משותפות, בשמחות ובעצב ומתקיימת בזכות החברות הטובה והיכולת של כולנו להכיל איש את רעהו וכפי שנאמר "והלואי ולתמיד!"